פרק שביעי — התקופה האשורית והבבלית האימפריה הניאו אשורית מתחילה במאה ה 2 ו לפני הספירה . לקראת המאה ה 9 לפני הספירה , יצאו המלכים האשורים למסעות מלחמה נגד המדינות הקטנות שקמו בתקופת הברזל בארץ ישראל ובסוריה . המערכה הראשונה של האשורים במערב , היתה קרקר בסוריה , בשנת 853 לפני הספירה . שם פגש שלמנאסר השלישי בקואליציה של שליטים מסוריה וארץ ישראל . ביניהם היה אחאב מלך ישראל . עורכי המקרא המאוחרים , שהיו מממלכת יהודה , לא ראו בעין יפה את בית עומרי , כי אלה היו עובדי אלילים . הם עבדו את הבעל ואת האשרה והיו חסידי התרבות הפניקית . לפי האנלים האשוריים , לאחאב היה מספר המרכבות הגדול ביותר בקרב קרקר , כאלפיים מרכבות , יותר מלכל שליטי סוריה וארץ ישראל . קרב קרקר הסתיים , כנראה , ללא הכרעה . בשנת 842 לפני הספירה , יהוא , בתמיכת אליהו ואלישע הנביאים , קשר נגד בית עומרי ותפס את השלטון . יהוא נלחם נגד האשורים במערכה נוספת על השליטה בסוריה והפעם הסתיימה המערכה , במפלת הישראלים . יהוא הופיע על האובליסק השחור של שלמנאסר השלישי , כורע על ברכיו ונושק לרגליו . זהו הפורטרט היחיד של מלך ישראלי שישנו בידינו ...
אל הספר