להתייחס לבעיה הנוכחית , אלא כדי לתבוע את היענותו של האל ואת היחלצותו לעזרת הקהל הנאסף . אופי התפילה הוא בקשות - שמא תביעות - באמצעות הזכרת מעשה ראשונים : מי שעשה בעבר הוא יעשה גם עתה . אין כאן לימוד זכות אבות . מעשים טובים של דורות קודמים לא נזכרים כאן , ואינם חלק מן הריטוריקה של תפילה זו . כאן הציפייה למעורבות מלמעלה פשוטה וישירה , ואולי אף בוטה : מי שענה הוא שיענה . היענות זו התרחשה לאישים שונים ולקבוצות שונות במגוון מקומות , בנסיבות מתחלפות , וללא קשר הכרחי לזכותם או לתפילתם . באה מערכת הברכות של תפילת התענית עם ציפייה שמה שהיה הוא שיהיה . ככלות הכל יש למצוא מזור לצרה . בכך סדר התענית הגיע אל שיאו . האיזונים והבלמים אשר קבעו את מהלכה ומעשיה של תענית הציבור , מפנים את מקומם בתפילת התענית לתביעה חד משמעית שיימצא פתרון לצרה . אין כל ניסיון לשמור על חזות של "נחפשה דרכינו ונחקורה" או "תשובה ומעשים טובים גורמים . " דגשים אלה , שהיו כה חשובים בעיצוב סדר התענית , ושדרכם ביטאו חז"ל את תפישת התענית שלהם , אינם משחקים כאן כל תפקיד . עד לשלב התפילה ביקשו תפישות אלה להבטיח שמירב הערך הדתי חינוכי...
אל הספר