פרק שישי חלומות , סיוטים ומאבקים לסובלנות דתית באמצע 1772 נבחנו לראשונה ערכי הנאורות בזירה הפניכריהודית , כאשר נקלע מנדלסון לעימות עם נציג בולט של האליטה הרבנית בסוגיית ההיתר להלנת המתים . לפחדים הקיימים של תושבי אירופה במאה ה 18 מפני המוות נוספו במחצית השנייה של המאה פחדים שקיבלו אישור מאנשי המדע . רופאים וחוקרים חיוו את דעתם המלומדת כי היפסקות הנשימה והיעצרות הדופק אינן יכולות להתקבל עוד כסימן מוחלט למוות . הם הציגו כמה מקרים מחרידים של אנשים שהתעלפו אך נחשבו למתים ונקברו בעודם בחיים , מכיוון שלא נשמעו זעקותיהם ונקישותיהם על המכסה האטום של ארון המתים . בדוכסות מקלנבורג שוורין שבצפון גרמניה החליט הדוכס פרידתך ליישם בצו מיוחד את חוות דעתו של פרופסור אולף גאורג טיכסו , שטען כי מנהגי הקבורה היהודית , המחייבים להקדים ככל האפשר את קבורת המת , גורמים לא אחת לקבורה בחיים . במבט היסטורי נעשה כאן צעד בעל משמעות מרחיקת לכת - לראשונה החליטה המדינה להתערב , על בסיס מסקנות המדע , באורחות החיים של היהודים ולתבוע מהם רפורמה והתאמה לערכים של השליטים הנאורים הרוצים בטובת נתיניהם . הנוהג הקיים המחייב ...
אל הספר