פרק שלישי המרה תרבותית - שלוש השנים המעצבות בתחילת שנות וד 50 של המאה ה 18 נכנס מנדלסון אל המרחב הציבורי של הנאורות הגרמנית . הוא עידכן את עצמו באמצעות קריאה בלתי פוסקת בחיבורים שנחשבו ליסודיים בשיח הפילוסופי ורכש לעצמו עמיתים לשיח r « c מקרב חבורת הנאורים של ברלין . אחד מהם , הסופר והמוציא לאור פרידריך ניקולאי , כתב עליו בהתפעלות כי כאשר נחשפו בפניו עולם הפילוסופיה של לייבניץ , וולף ולוק ורעיונות תיאולוגיית הדת הרציונליסטית " , הוא מצא עצמו לפתע בעולם שונה לחלוטין , משום שעד m לא היה לו כמעט מושג על התיאולוגיה של הנוצרים או על פילוסופיה מעודכנת יותר מזו של הרמב " ם . " מנדלסון התחבר מייד אל הפילוסופיה הרציונליסטית של הדת , שהייתה לה בהגות הגרמנית מסורת בת כמה עשרות שנים - התיאולוגיה הטבעית המניחה כי העיון הפילוסופי התבוני הוא הדרך להכרת אלוהים ואמיתות היסוד על העולם והאדם , כמו בריאת העולם , הימצאות הנפש והישארותה גם ללא התגלות ישירה של אלוהים . מבחינתו של יהודי מאמין ובעל תודעה דתית כמו מנדלסון היה זה הפתח המתאים ביותר להשתלב בשיח פילוסופי אוניברסלי שאינו מאיים על הדת אלא דווקא עושה...
אל הספר