בין חכמים וכוהנים בימי בית שני

בין חכמים וכוהנים בימי בית שני דניאל שוורץ מספרים , שכאשר נכנס הצבא הפרוסי לסטראסבורג ב , 1870- נתקלו חייליו בין השאר במערכת של חוטי ברזל שהקיפו את העיר . בהתאם לצרכיהם הם פירקו את החוטים האלה . אז ניגשו רבני העיר אל הקומנדאנט הפרוסי , והסבירו לו , שהם שתלו את החוטים האלה , כדי שיסמלו מעין חומה מסביב למקום , ועל-ידי כך , לפי תורת ישראל , יהפוך המקום לרשות אחת ויתאפשר טלטול בשבתות ' ) ערוב חצרות . ( ' לפי הסיפור , שאינני יכול לערוב לאמיתותו , תשובת המפקד הגרמני הייתה , שאס מסוגלים היהודים להסתכל בחוט ולחשוב שהוא חומה , בוודאי יוכלו להסתכל באוויר ולחשוב שהוא חוט . רבות נכתב על ההבדלים בין כוהנים ובין חכמים , או בין צדוקים ובין פרושים . כבר בשנת 1857 הניח אברהם גייגר את ההבחנה הזאת ביסוד מחקרו הגדול 'המקרא ותרגומיו , ' ומאז לא ירד הנושא מסדר-היום של המחקר . דווקא לאחרונה קיבל מחקר זה גם תוספת של מרץ בזכות מגילות וקטעים , המראים  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי