התעודות בספרות היהודית של תקופת הבית השני מנחם שטרן ההיסטוריון של התקופה החדשה מבסס את מחקרו בראש ובראשונה על תעודות . ההיסטוריון של הזמן העתיק תלוי על-פי-רוב במקורותיו הספרותיים . מבחינה זו אין חוקרה של ההיסטוריה היהודית בדורות ההלניסמוס והקיסרות הרומית יוצא דופן . אמנם העשירו התגליות הפפירולוגיות , הנומיסמטיות והארכיאולוגיות את ידיעותינו , אך בכל זאת נועד להם רק מקום שני במעלה בהשוואה למקורות הספרותיים . אולם המקורות הספרותיים עצמם , יצירותיה של הספרות היהודית בדורות אלה , הכלילו בתוכן שישים-שבעים תעודות שיש בהן כדי להפיץ אור על אספקטים שונים של ההיסטוריה היהודית וביחוד על פרשת היחסים בין המלכות ההלניסטית ( כעיקר הממלכה הסלווקית ) והקיסרות הרומית מכאן והיהודים בארץ ובתפוצות מכאן . שילובן של תעודות בהרצאה היסטורית ה' א תופעה הידועה ככר מספר עזרא שהכליל בחוכר תעודות של מלכי פרס בדרך דומה נקטו ההיסטוריונים היווניים , כגון תוקירירס ופוליכיוס . ספר מקבים א ממשיך איפוא , בדרך שנסללה על-ידי המקרא ואילו ספר מקבים ב ויוםפוס קיבלו כאן מסורת מושרשת היטב בהיסטוריוגרפיה היוונית . לכאורה יש בתעודו...
אל הספר