שמירת הטבע בישראל הקמתה של מדינת ישראל ב 1948 הקנתה תנופה גדולה לתכניות בנייה ופיתוח . הפרחת השממה חדלה להיות סיסמה והיתה למציאות הולכת ומתממשת . אחרי שנים רבות של רכישת "דונם פה ודונם שם , " שהסתכמו בכ 1 , 800 , 000 דונם , היינו , כ 8 . 5 אחוזים משטח המדינה , עמדו לפתע לרשות המוסדות הממלכתיים מיליוני דונמים בלי כל סייגים והגבלות , מצפים ליד הגואלת . רבים האמינו , כי אפשר ורצוי להפריח את כל ה"שממה , " בלא להותיר ממנה שריד . החשש , כי תוך כדי הגשמת החזון ובלהט הביצוע ייעלמו נופים רבים ובתי גידול מגוונים , לא הטריד את מנוחתם של מעצבי המדיניות , אך שימש רקע להתעוררות המחשבות הראשונות בקרב הציבור בדבר הצורך בשמירת הטבע . נורת הסכנה החלה להבהב עם השלבים הראשונים של ייבוש בצות החולה , ב . 1950 בדאגה פן ילך עולמה המופלא של החולה וייעלם , אפשר אפוא לראות את המניע לפעולות שמירת הטבע בארץ , שתחילתן בהתארגנות ראשונה של חובבי טבע ואנשי מדע . אולם זכות ראשונים לראייה ממלכתית כוללת של תכנון פיסי לישראל , לרבות התקנת פארקים לאומיים וקביעת שטחים מוגנים , שמורה לאנשי אגף התכנון הממשלתי . אגף זה השת...
אל הספר