חנא שמרוק משמעותה החברתית של השחיטה החסידית

חנא שמרוק משמעותה החברתית של השחיטה החסידית תפילה בציבור , תלמוד תורה ודין תורה , חסד של אמת וגמילות הסדים , דיני איסור והיתר ובפרט השחיטה הכשרה ! דברים אלה היו כידוע מעיקרי ענייניו של כל ציבור יהודי , והשפיעו לא במעט על דמות ארגונו . הם קבעו במידה רבה את זיקתו של היחיד לקהל ואף את היחסים שבין הקהלה הגדולה לבין הישובים הסמוכים לה . מכללם נודעה התפתחות מיוחדת לשחיטה , שכן נתערבו בה במשך הזמן כמה תחומים : דתי , כלכלי ופיסקאלי וז מכאן גם מקומה המיוחד של בעית השחיטה במחלוקת שבין החסידים למתנגדים בקהילות פולין . כבר בכרוז משנת תקל"ב , שהוכרז בעיר ברוד , נאסרו שנים מן החידושים שהנהיגה החסידות בדברים שהם מגופי תפקידיה הדתיים של הקהילה : המנין החסידי הנפרד והשחיטה כדרך החסידים ב"סכינים מלוטשים" דוקא . ברי שהאיסור על המניין החסידי לא בא מתוך התנגדות עקרונית לתפילה בנוסח האר"י , שהרי הותר הדבר בו בכרוז ל"קלויז" הפרושים שבעיר . כלום נאסרה השחיטה החסידית מטעמים דתיים בלבד , מתוך התנגדות עקרונית לשחיטה בחלפים מלוטשים ? או שמא נעשה הדבר מחשש פגיעה בסמכותם ושלטונם של הרב והקהל ? מהי המשמעות החברתית ש...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי