ראשית תמורה ביחסה של החברה האירופית ליהודים מאת שמואל אינגר עובדה ידועה וברורה היא כי שלהי ימי הביניים היו תקופה של שלילה ואיבה ללא תקדים מצד החברה האירופית כלפי היהודים . בתקופה זו הגיעה אל שיאה העוינות שהצטברה במשך דורות כתוצאה של התחרות ושנאה מצד העירונים וכן פעילות אנטי יהודית ותעמולה ארסית של הכמורה . אנו מוצאים אישור לכך לא רק במעשים מוחשיים כגון גירוש היהודים ממדינות רבות באירופה — ודווקא מפותחות שבהן , יחסית — בסוף ימי הביניים , אלא גם בעובדה שבעת ההיא התגבש דפוס הדמות המקובל של היהודי . דפוס זה , שנקלט במסורת העממית , בספרות ובאמנות , מתאר את היהודי כמין יצור ללא אלוהים , איום ומאיים , בעל ברית של כוחות השחור , רוצח ילדים צמא דם , פשוטו כמשמעו , וכן נושך נשך המוצץ את לשד הבריות י . במאה הט"ז חלו תמורות בעמדתה של החברה הנוצרית כלפי היהודים , הן בתחום התיאורטי הן למעשה . כתוצאה מהלכי הרוח , הסתירות והניגודים האופייניים לדרכי המחשבה של מנהיגי הרפורמציה , ועמדתם לגבי כופרים וסתם חסרי אמונה , השתנה דפוס דמותם של היהודים וכן מעמדם במדינה ובחברה . אנשי הרפורמציה עוררו לתחייה רעיונות...
אל הספר