נספח לפרק שמיני אלא אי איתמר הכי איתמר ( לעמ' ( 529 ח . קליין מבדיל בבבלי בין 'גמרא' ל'םברא' ( עי' בסוף הנספח לפ"א , ( ועל פי זה הוא מבאר ב'תרביץ' שנה ל"א' מעמוד 23 ואילך את המונח ' אלא אי איתמר הכי איתמר , ' ש'בגמרא' היה מסודר מאמר ובעלי 'הסברא' פירשוהו והםבירוהו בהשתמשם במונח : אלא אי איתמר הכי איתמר . הוא תומך יתידותיו ( מעמי 24 ואילך ) בדוגמה שבסוגיה יומא כז , ב : אמר ר' אםי אמר ר' יוחנן זר שסידר את המערכה חייב , כיצד הוא עושה פורקה וחוזר וסודרה וכוי . מתקיף לה ר' זירא וכי יש לך עבודה שכשרה בלילה ופסולה בזר ? וכר . אלא כי איתמר הכי איתמר אמר . ר' אסי אמר ר' יוחנן זר שסידר שני גזירי עצים חייב הואיל ועבודת יום תנא שהחליף במשנה מסירה במשיכה ושנה בהמה גסה נקנית במשיכה וכוי וחכמים אומרים בהמה דקה נקנית במסירה . נמצא שקנין משיכה בבהמה מוטל היה בספק לרב יהודה ולבני דורו ( גם לד' אלעזר בבבא קמא שם , ולא כדברי התוספות כאן ד"ה מנהיג ועי"ש במהרש"א . ועי' בהערה הבאה . ( . 5 רב יהודה לא פשט את ספקו מן המשנה 'אחד רוכב ואחד מנהיג' ובו' לפי שבה מדובר במציאה , מי קרוי בה 'מוחזק , ' ולא בקניין , וכד...
אל הספר