הספרי לבמדבר נשא פיסקה אי ' . מזכר ועד נקבה תשלחו' ( במדבר ה , ' ג ( ' אין לי אלא זכר ובקבה , טומטום ואנדרוגינוס מנין ן תלמוד לומר אל מחוץ למחנה תשלחום וכף . בבבלי נדה כח , א ואילך אמר רב נחמן שרב דורש מזכר וגו' זכר ודאי ' נקבה ודאית , ולא טומטום ואנדרוגינוס ( שאין חייבים לשלחם מן המקדש כשהם טמאים לנפש , ועי"ש בתוספות . ( הגמרא מביאה סתירה לדרש זה מלשון הברייתא בערכין = ) םפרא בחוקותי פרשה ג , ' ט s ( ' הזכר ( בספרא לפנינו הגירסה : זכר ) ולא טומטום ואנדרוגינוס וכף , עי"ש . אבל דרשו של הספרי שלנו לכתוב זה אין היא מזכירה כלל . בספרא נמצא הדרש של רב בענין קרבן נדבה , פרק י"ח ב : ' זכר או נקבה ( ויקרא ג , ' ו t ( ' הזכר ודאי והנקבה ודאי ' לא טומטום ואנדרוגינוס . ועי' גם ספרי זוטא לפרשת קרח י"ח , י"ט : לך ולזרעך אתך , לרבות טומטום ואנדרוגינוס שהן מזרעו . בספרי נשא פיסקה מ"ב מיישבים את הכתובים 'ישא ה' פניו אליך' ( במדבר ו , ' כ"ו ) ו'אשר לא ישא פנים' ( דברים י , ' י"ז ) והכתובים 'כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי' ( ירמיה ד , ' י"ד ) ו'כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עונד לפני' ( שם ב , '...
אל הספר