ג . יחס התלמודים לתוספתא בסימן הקודם הוכחנו שהתוספתא מקובצת מקבצים שונים , מתוספתות ומברייתות של כמה 'תנאים' אלא שאפשר שפעמים השתמשו התנאים ומסדר התוספתא במקורות שווים . אמנם נעלה הוא מכל ספק שהברייתות שהובאו בתלמוד בפתיחה יתני ר' פלוני' או 'תני תמך בירושלמי ( למעלה עמ' ( 56 והן נמצאות בתוספתא , לא שאבן התלמוד מן התוספתא , שהרי בספר זה לא סומנו המקורות של הברייתות , ואי אפשר לדעת איזו ברייתא היא משנת ר' חייא או לוי או בר קפרא וכיוצא בהם . וכן במקום שאומר . 23 על דוגמאות מהן דנתי במחקרים , עמ' 88 הערה . 24 . 2 עי' פני משה שקלים פ"א , ה"ד ( ה"ו , ד"ד . מתניתא דר"מ : ( ביצה פ"ה , ה"ג ( ד"ה ר' יהודה , ( בבא מציעא פ"ס , ה"ח . והשווה ביצה פ"ה , ה"ב למגילה פ"א , ה"ו . ועי' במחקרים עמ' , 156 ובמאמרי נוסחות במשנה של האמוראים ( מאמרים לזכרון רצ"פ חיות , ( עמ' ו הערה א . 25 . ' עי' ביקורתו של ר"א שוורץ על השערת צוקרמנדל בהקדמתו הגרמנית לפירושו על התוספתא בבא קמא , עמ' 10 ואילך . . 26 לאמור כאן ולהלן עי' במחקרים , מעמי 89 ואילך . התלמוד 'תני ר' פלוני קמי ה דר' אלמוני' והברייתא נמצאת בתוספתא' לא יד...
אל הספר