בירושלים עמד יוחנן לפני הכרעות חדשות והוא הוערך לברור את דרכו . כפי שעשה בגליל בחר יוחנן בדרך הקשה והמסוכנת - המשך המאבק שסיכויי הצלחתו היו כה קלושים . גם הפעם העדיף להמשיך בהתנגדות לרומא ולשאת באחריות ובעול ההנהגה , אף שהדרך הייתה כה מעוטת סיכוי . יוחנן , הקנאים והמצב בירושלים בסוף שנת 67 לסה"נ הגיעה שעת ההכרעה . הרומאים כבשו את הגליל והקרב על ירושלים עמד להתחיל . בלןרב חנן וסיעתו נתגבשה ההכרה שיש לפעול במהירות להפסקת המרד , פן יאחרו את המועד . בו בזמן הלך המצב בעיר והשתנה לרעתם , שכן היסודות הקיצוניים קיבלו תוספת כוח ניכרת מזרם הפליטים שנהר לירושלים , ובהם יוחנן מגוש חלב וגדוד נאמניו . יוחנן לא נסוג לירושלים כדי להסגירה לידי הרומאים . כניעה לא נראתה לו הפתרון . אף ייתכן שבשעה זו כבר היה שבוי באמונה כי עיר הקודש אינה בת כיבוש ואלוהים יגונן עליה . האשמת הקנאים כי חנן וסיעתו זוממים להסגיר את ירושלים לידי הרומאים הבהירה לו כי אין הוא יכול להוסיף ולשתף פעולה עם המתונים , אלא אם כן ילך בדרכם . בשלב זה נפרדה אפוא דרכו מדרכם ויוחנן אימץ לעצמו את דרך הקנאים - מלחמה לאומית ברומא , הימנעות מהפי...
אל הספר