פרק שני יוחנן מגוש חלב בגליל

פרק שני יוחנן מגוש חלב בגליל מלמד על יישוב נפרד , אלא על התפרסותה של גוש חלב על שטח גדול בתקופת פריחתה לאחר המאה הראשונה לסה"נ \ כדי להכיר טוב יותר את גוש חלב יש לבחון את המקורות הספרותיים המזכירים אותה , ובראשם יוסף בן מתתיהו . מן המסופר בכתביו אפשר ללמוד שגוש חלב וסביבתה היו משופעות במטעי זיתים , אשר מהם ייצרו שמן - סחורת יצוא בעלת חשיבות כלכלית . אישור לכך יש בספרות חו"ל , המזכירה לשבח את שמן הזית של גוש חלב . ידיעה מאוחרת מדברת על ייצור משי בגוש חלב , אולם לא ברור ער כמה ניתן לסמוך עליה . כמו כן יש לזכור כי גוש חלב סמוכה לגבולה של צור , ושקדש הסמוכה הייתה יישוב נכרי בתחומה של צור . לעובדות אלו הייתה בוודאי משמעות מדינית ואסטרטגית מסוימת - על כל פנים מנקודת המבט של היהודים ושל העיר צור ( ולא מנקודת המבט של הרומאים , שכן האזור כולו היה כפוף לרומא במישרין או בעקיפין בתקופה זו ) - ואולי גם השפעת מה על התרבות החומרית של גוש חלב . ואולם מה אפשר ללמוד , אם בכלל , על תושביה של גוש חלב , על מעמדה באזורה , על גודלו של יישובה ועל משטר הקרקעות בה ובסביבתה ? נראה שהייתה יישוב חשוב בגליל העליון ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה