פרק שמיני אל עריש - קישינב - אוגנדה : בין פאטה מורגנה לאכזריותה של המציאות לאחר פרסום הרומן "אלטנוילנד , " שלח הרצל עותקים למדינאים ואישים רבים ובהם אישי ממשל בקושטא . הוא המשיך גם במגעיו המפותלים עם חצר הסולטן ; לעיני אנשי החצר הוא נופף בהבטחות למלווה בינלאומי גדול לתורכיה בערבות בנקאים יהודים ( לורד רוטשילד הבריטי הסכים לכך בהסתייגות ) ואף דאג להעניק מתנות אישיות לחצרנים עצמם . דומה היה כי המגעים נושאים פרי : באמצעות השגריר התורכי בלונדון מתבקש הרצל להגיש תזכיר מפורט על מטרת התיישבות היהודים בארץ ישראל ועל דרך מימונה , ובסוף יולי 1902 הוא יוצא שוב לקושטא בתקווה לפגישה נוספת עם הסולטן כדי לנסות ולקבל ממנו את הצ ' רטר המיוחל , המטרה המדינית של ההסתדרות הציונית . אולם הצעת הסיוע למימון המלווה לתורכיה מסתבכת כיוון שקיימת הצעה צרפתית מקבילה . יומניו של הרצל מאותה תקופה משופעים בפרטים פיננסיים מורכבים שמיומנות ופנטסיה משמשים בהם בערבוביה . עשרות מכתבים , תזכירים , דיווחים ואפילו טיוטות של מכתבי אשראי בנקאיים , ובהם סכומים נכבדים , מוחלפים בין הרצל ותומכיו לבין אישים שונים בחצר . בסופו של ד...
אל הספר