פרק שביעי " אלטנוילנד : " תכנית פעולה , לא אגדה בשנת 1902 פרסם הרצל את הרומן האוטופי שלו "אלטנוילנד " " ) ארץ ישנה חדשה , (" ועוד באותה שנה הופיעו בוורשה תרגומי הספר לעברית ולייידיש ; לא חלף זמן רב והופיעו תרגומים נוספים ובהם תרגום ללאדינו , שנדפס בסלוניקי בשנת 1904 ושמו "בייז'ה נואיבה טיירה . " התרגום העברי נעשה בידי נחום סוקולוב , מבכירי הפובליציסטים הציונים , שבחר להכתירו בשם "תל אביב /' תיבה המרמזת אף היא , כשם המקורי , על השילוב בין עתיק לחדש . כשתיקרא השכונה היהודית שהקימה חברת "אחוזת בית " בפאתי יפו בשם זה ותהפוך לעיר העברית הראשונה , תהא גם זו המחשה למעמד הספר : תכנית פעולה ולא חזון אוטופי גרידא . בכך שונה "אלטנוילנד " מן הז ' אנר הספרותי שהרצל עצמו בחר בו . מאז פרסם תומס מורוס , בשנת , 1516 את ספרו "אוטופיה " ( קרי " ; שום מקום , (" המביא תיאור של מדינה אידיאלית החיה לפי חוקי מוסר נעלים , הפכה האוטופיה לז'אנר מקובל המציג תבנית רצויה של חברה מושלמת . עשרות חיבורים נכתבו מאז בסגנון זה , ואחד המפורסמים בהם הוא חיבורו של הפילוסוף והתיאולוג הדומיניקני האיטלקי תומאסו קאמפאנלה " , ע...
אל הספר