שנחתם ביניהם נכתב : "הדרך הבטוחה ביותר להגשמת שאיפותיהם הלאומיות היא שיתוף פעולה אמיץ ככל האפשר לפיתוחן של המדינה הערבית ושל ארץ ישראל . " ואולם פייצל ראה במפגש אמצעי לכינונה של הממלכה הערבית שבהנהגתו , אשר היישוב היהודי הציוני הוא מחוז בתוכה , ואילו ויצמן ראה בה מעין הפוגה שתאפשר עלייה ושגשוג יהודי בארץ ישראל לקראת כינונה של המדינה שבדרך . גם המצב בירושלים השתפר מאוד בתחילת שלטון המנדט : הרעב בשנות המלחמה בא אל קצו ; העיר שוקמה מהריסותיה ; דרכים חדשות נסללו והייתה בה תנופת בנייה פרטית וציבורית תוך שמירה על אופיה של העיר ; נבנו מפעלי מים חדשים ובורות המים נוקו ; מערכת מודרנית של מוסדות ציבור העניקה שירותים עירוניים ; רמת השירותים הרפואיים בעיר השתפרה ללא הכר ; השכונות המבודדות של ירושלים התחברו למארג של עיר שהלכה וגדלה . האוכלוסייה היהודית בעיר הוכפלה משנת 1922 ער שנת 1931 ( עד 1947 גדלה האוכלוסייה היהודית פי שלושה . ( השלטון הבריטי , כאמור , הקפיד על שמירת הסטטוס קוו ועל האיזונים בין המגזרים השונים באוכלוסייה . לכן מועצת העיר הייתה מורכבת משישה חברים - לכל אחת משלוש הדתות היו שני נצי...
אל הספר