בעיתון 'עיטור סופרים ' ( ב . ( 1888 לאחר מכן הועלה הרעיון שוב בעת שהותו בלונדון , והוא אף החל שם את הכתיבה יחד עם קבוצת רבנים . ואולם בסופו של דבר לא הגיעו הדברים לידי הדפסה בפועל . בירושלים הוא חידש את המפעל הזה במלוא המרץ . על דף התלמוד הוא ציין את כל ההפניות ההלכתיות הקשורות לאותו עמוד ולנושא הנידון . הסיכום הזה לא נעשה כדי לפסוק הלכה אלא לשם גיבוש סגנון לימודי חדש שיכשיר את הלומדים לפסיקה הלכתית . זה היה למעשה מפעל חינוכי שבו הובהרה הזיקה בין העיון הטקסטואלי , האינטלקטואלי והמופשט ובין הפן המעשי הצומח ממנו בספרות ההלכתית . לעומת 'הלכה ברורה , ' שבה מופיעים ציטוטים קצרים מתוך ההלכה על דף הגמרא למען המעיין בתלמוד , סוקר 'בירור הלכה ' את התפתחות סדר הדיון של הגמרא אל קצותיה , ענפיה ופירותיה של ההלכה . תחילתו של העיון הוא בתלמוד וסופו באחרונים - הכול תוך הצבעה על הקו המשותף לכולם . העקרונות המנחים ב ' בירור הלכה / כמו ב ' הלכה ברורה ' הם העקרונות המטא הלכתיים , הנבואיים , המאפשרים קיום בכפיפה אחת של מתח משיחי אנטי נומיסטי ואינדיווידואלי ושל מערכת נורמטיבית וחברתית הכופה לכאורה על הי...
אל הספר