הלכה נבואית בתקופה שבה עסק הנזיר בעיצוב כתביו ההגותיים מיסטיים נבואיים של הרב קוק היה הרב שקוע רובו ככולו בפרויקט אחר . החל בשנות ה 20 ועד פטירתו ב 1935 עסק הרב קוק בנושא שממנו התרחק בתקופת שווייץ - ההלכה . בתקופת ירושלים ז ; יותר מבכל תקופה אחרת - הייתה ההלכה למושא היצירה בעל התנופה הרבה ביותר ( ביומנים שנכתבו בתקופת ירושלים לא ניתן לעיין עד היום , ולכן לא נותר אלא לנסות לתאר את מפעלו על פי הכתבים שפורסמו בדפוס . ( מקורה של התנופה הזאת אינו רק בצורך של פוסק היושב בדין לענות על השאלות של קהילתו , אלא ברצונו לכונן כמה מפעלים הלכתיים המבטאים בצורה הפשוטה ביותר את דרך הלימוד החדשה שיש לאמץ בארץ ישראל כדי לקדם את תורת ארץ ישראל . כידוע , מפעלו הספרותי של הרב קוק מורכב מסוגות שונות : הוא כתב ספרי הגות ומחשבה , כמו 'אורות ' , ' אורות הקודש ' ו'אורות התשובה , ' וכן ספרי הלכה , כמו 'דעת כהן ' , ' משפט כהן ' , ' זבחי הראיה ' , ' שבת הארץ ' , ' אורח חיים ' , ' חבש פאר ' ו ' מצות הראיה . ' לצד אלה הוא הגה ועיצב ארבעה פרויקטים המבטאים את הרמה הגבוהה ביותר , ואולי המורכבת ביותר , של המחשבה הנבואי...
אל הספר