חופשי היה פוסק כה שמרן , קפדן וחסר מעוף מול בעיות השעה . התמיכה הלא מסויגת בציונות וההקפדה ההלכתית נבעו מאותו מקור , אך למתבונן החיצוני נראו הדברים כסתירה פנימית , כהלוך נפש שעדייו לא הגיע לידי גיבוש . המאבקים הרב קוק נאבק הן בעולם החרדי והן בעולם הציוני . היתר השמיטה שנתן ב 1910 הוא דוגמה מובהקת למלחמה החזיתית שהיה מוכן לנהל נגד העולם החרדי , אשר ביקש למנוע את ההיתר על כל השלכותיו הפוליטיות והכלכליות . רבים סברו כי החלטתו זו היא הוכחה לכוחו ולנועזותו להתיר את האסור למען המפעל הציוני . ואולם זו הייתה סברה מוטעית , והיא נבעה מחוסר ההבנה של מהלכיו ההלכתיים וההגותיים . הוא לא התיר את האסור אלא הבין - בשל אהדה עמוקה למפעל הציוני - את המציאות הכלכלית , החברתית והפוליטית המורכבת ומצא את הפתרון ההלכתי תוך הבחנה בין דין דאורייתא ( דינים מן התורה שאין לגעת בהם ) ובין דיני דרבנן והגמישים יותר , בבחינת "הוראת שעה" המאפשרת היתר בעבור צורך זמני וספציפי . ( גם בפתרון הזה - של היתר המכירה - הוא החמיר בכמה נקודות הלכתיות כדי לא להיתפס כמקל יתר על המידה , אך על אף ההחמרות האלה לא התרצה העולם החרדי ולא...
אל הספר