להתרגשותו של הרב קוק לא היה גבול , והוא מיהר לכתוב לרוטשילד : "זכית אתה אדון יקר להיות הציר המבשר את הבשורה הטובה הזאת [ ... ] הנני לברך את כבודו מעומק לבבי בברכה נאמנה , שתחזקנה ידיו בעבודת הקודש של בנין עמנו על ארץ חמדתנו . " בהצהרה ראה החלטה אלוהית : "ממלכת בריטניה , הגדולה והנאורה [ ... ] משמים נפל עליה הגורל , להיות הראשונה בעבודת הקודש הזאת של בנין גוי קדוש על אדמת הקודש " ' ) אגרות / ג , עמ ' קל . ( לא כל הקהילה היהודית , כאמור , תמכה בהצהרת בלפור . קבוצות מהימין ומהשמאל , דתיים וחילוניים , חרדים ומתבוללים , מצאו טעם לפגם במהלך הציוני . ואולם לנוכח ההצלחה המדינית נחלשה ההתנגדות הפנימית . באספת עם גדולה שנערכה בלונדון לרגל הצהרת בלפור ואורגנה על ידי הקהילה היהודית אמר הרב קוק : "לא באתי הנה כדי להודות למלכות בריטניה , אלא לברך אותה על שהקב " ה בחר בה להיות השליח להגשים הבטחתו שנחזור לארץ ישראל . " לאחר שניתנה הצהרת בלפור , הוסיף , ההשתתפות במאמץ המלחמה של בריטניה היא מצווה ברורה של סיוע לשחרור ארץ ישראל למען העם היהודי . דברים ברוח הזאת אמר גם בפגישה עם חיילי הגדוד העברי ב , 191...
אל הספר