הסוד . לימים , כשהוצע לו תפקיד של רב בלונדון , בחן את התפקיד על פי השאלה האם העיסוק התורני הצר עלול להטביע את נפשו הייחודית . כל ירידה מעולם הרוח אל עולם החומר הגשמי נחשבת על פי מקורות קבליים לחטא , ואף לימוד תורה של הלכה עלול להיות סוג של התגשמות שלילית : "הנשמה שלי אינה יכולה להטמין את עצמה בשום התגשמות , אפילו בהתגשמות של תורה והתגשמות של יראת שמים " ( שם , פסקה רח . ( תחושות אלה הובילו אותו לפרץ של אמירות בעלות רוח נבואית , שנראו מרחיקות לכת לעומת אמירותיו בתקופת יפו . אמנם גם בתחילת שהותו בשווייץ היו התבטאויותיו עצורות ; הוא עדיין חשש להפר את הנורמות , והתחשב באיזון החברתי ובממסד הדתי : "רבו עלי אמנם העיכובים מלהוציא אל הפועל את עומק הקודש שבנשמתי אבל לא מפני זה אניח את דרכי , דרך הקודש יקרא לה , ותורה עליונה היא מקור שעשועי " ( שם , מחברת ו , פסקה ו . ( ואולם , המעצורים האלה הוסרו אט אט . לדבריו , היראה של האדם מסביבתו הכובלת גורמת לכל הצער והכאב של איש האלוהים : "צעקה גדולה צועקת נשמתי , על שאיני מניח את כח המחשבה שלי להתפשט במילואו וטובו . אכזריות גדולה היא זאת . " וסיבותיה : "...
אל הספר