פרק שלישי אידאולוגיה והלכה : מאבקים ומסעות החדשים וחוגי המשכילים טענו כי ביטול עבודת האדמה ימיט חורבן כלכלי על ניצניו של היישוב היהודי העצמאי . אם נשמור את שנת השמיטה , הסבירו , לא רק השנה השביעית תהיה אבודה מבחינה חקלאית , גם בשנה שאחריה לא יהיה יבול . המצב הזה יגרום לחקלאי ארץ ישראל להזדקק לתמיכה קבועה של יהדות הגולה . האם כך , שאלו , ניתן לבנות משק וכלכלה נורמליים ? יש לציין , שגם אז נתמך היישוב החדש באופן קבוע בכספיו של הברון אדמונד ג ' יימס דה רוטשילד . ( 1934-1845 ) הוויכוח היה אפוא אידאולוגי בעיקרו ועניינו היה חשיבות יישובה החקלאי של ארץ ישראל . העולים החדשים התלבטו בסוגיית השמיטה ופנו אל רבני חיבת ציון הרב שמואל מוהיליבר ( וילנה , ( 1898-1824 , הרב מרדכי אלישברג ( ליטא ( 1889-1817 , והרב נפתלי צבי יהודה ברלין . הפתרון שהציעו הרבנים האלה היה היתר מכירה , שההיגיון שלו דומה לזה של מכירת החמץ בפסח . עיקרו של הפתרון המוצע היה : מכירת קרקעות הארץ לתקופה של שנה ללא יהודי . כך לא תחול חובה השמיטה על ארץ ישראל , והיהודים יוכלו להמשיך ולעבד את האדמה . בעקבות הפתרון הזה התפתח ויכוח עז הן ...
אל הספר