סיכום בספר זה התחקינו אחר ארבעה מוקדים מרכזיים בשיח הפנימי המתנהל בחברה החרדית האשכנזית בישראל החל באמצע שנות השבעים של המאה העשרים . הממצא המרכזי העולה מבחינת המקורות השונים הוא שמדובר בשיח עממי , שדוברותיו ודובריו נמנים על הנהגת המשנה המקומית של החרדים הליטאים מתנגדים . מדובר אפוא בביטוי של דת עממית , שהוא ענף רב ביטויים ומגוון , שבוקעים ממנו קולות רבים , לעתים שונים זה מזה ואף סותרים זה את זה . אומנם חלק לא מבוטל מהטקסטים הכתובים והמסורים של דת עממית זו מקורם בדוברות ובדוברים , בכותבות ובכותבים הקשורים לזרם הליטאי מתנגדי . אולם , קהל היעד של שיח זה חורג מגבולותיו של הזרם הליטאי מתנגדי וכולל חרדים הנמנים על הקבוצות החסידיות הגדולות וכאלה המזוהים עם החרדיות המזרחית . כך או אחרת , המכנה המשותף הרחב הוא הזרם החרדי המרכזי שאינו נמנע מלקיים מגע ומערכת יחסים עם מדינת ישראל ומוסדותיה , שלא כאותן קבוצות המחזיקות בעמדות אנטי ציוניות חריפות . יחד עם זאת , אין להסיק מהדברים האמורים , שהתהליכים שהשיח הפנימי מלמד על קיומם מתרחשים בכל מחוזותיו של הזרם החרדי אשכנזי המרכזי , ובאופן זהה . עצם קיומו ...
אל הספר