פתח דבר " חברת הלומדים" החרדית אשכנזית , תופעה שאותה הגדיר , אפיין ותיעד מנחם פרידמן , מתרכזת סביב לימוד אינטנסיבי , מעמיק ובעל אופי אינטלקטואלי מופשט של טקסטים יהודיים מסורתיים שרובם בעלי אופי משפטי . אף שבישיבת וולוז'ין " , אם הישיבות" בתודעה החרדית , למדו באופן רשמי את כל מסכתות התלמוד הבבלי על הסדר , ברובן הגדול של הישיבות והכוללים של "חברת הלומדים" החרדית בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה העשרים אימצו את הגישה של לימוד מחזורי של מסכתות מסוימות מסדרי נשים ונזיקין שבמשנה ( בהן : קידושין , גיטין , בבא קמא , בבא מציעא , בבא בתרא , שבועות ומכות . ( לימוד זה הוא ללא ספק האתוס שעליו מושתתת "חברת הלומדים , " אולם לצדו התפתחה באותה "חברת לומדים " יצירה עממית ענפה . יצירה זו מבטאת חלק מרכזי וחשוב בשיח החרדי האשכנזי העממי בנושאים שונים , שיח המונע על ידי דוברות ודוברים הנמנים על דרגי המשנה של ההנהגה של החברה החרדית האשכנזית . קהל יעדו של שיח זה הוא פנים חרדי והוא אינו מיועד לאלה הנמנים על קבוצות אחרות שהן חלק מהחברה בישראל . מחקר זה מתמקד במרכיב אחד של שיח עממי פנימי זה שמקורו בכמה התפתחויות ...
אל הספר