ירון צור הגורם הדתי במיפגש בין הציונות לבין יהודי הכפרים בהרי האטלס בשנות החמישים המוקדמות של המאה העשרים שימרו עדיין החבלים הכפריים של הרי האטלס במרוקו את אופיים המסורתי כמעט בשלמותו . המעמד של הקהילה היהודית הקטנה בקרב החברה הברברית המקומית היה אופייני לחברות מוסלמיות קדם תעשייתיות שכאלה . היהודי נחשב מלכתחילה נחות , זקוק לחסותו של פטרון ברברי , והיה כפוף לחוקים ולנהגים מפלים שהדגישו את מעמדו הנמוך יותר , כמו , למשל , הגבלות על צבעי מלבושיו . כ 4 , 000— 3 , 500 יהודים היו פזורים בלא פחות מתשעים רבעים ( מלאחים ) נפרדים בקירבת הכפרים הברברים . פיזור רב זה היה בו כדי לשקף את התפקיד הכלכלי שמילאו כבעלי מלאכה — סנדלרים , מייצרי אוכפים , חייטים , נפחים וכר — אשר העניקו שירותים בלבדיים לחקלאים ולרועים הברברים . אכן , כמה מהם — ובכללם בעלי מלאכה רבים — היו מעורבים במסחר ובהלוואת כספים במקום מגוריהם , אולם תפקידם הכלכלי העיקרי , זה שהכתיב את אורחות חייהם , היה אומנותם . מבין תשעים ה'מלאחים' הכפריים היו שנים עשר יוצאים מן הכלל : תושביהם עיבדו חלקת אדמה — העיסוק העיקרי של שכניהם המוסלמים . גם ...
אל הספר