פתח דבר העיסוק בתופעת הנס במקרא אינו פשוט — הן משום שלמקרא אין מונח אקוויוולנטי ל"נס , " כמשמעותו בפינו , והן מפני שאין לצפות מן המקרא לתפיסה אחת ואחידה י ספרות המקרא אינה עשויה מקשה אחת ; היא משקפת חיי רוח תוססים , ומבטאת זרמים רוחניים שונים , שטבעו את חותמם בעם ישראל במשך מאות שנים . ספרות המקרא אף כוללת מגוון רחב של סוגים ספרותיים , ולא עוד אלא שכל יצירה ויצירה — כל יחידה ספרותית במקרא — היא עולם מלא בפני עצמו , עם רעיונות ומגמות המייחדות אותו . אף על פי כן , ראוי להתמודד עם האתגר , שכן ההתחקות אחר תפיסת הנס במקרא תקרע לנו צוהר אל עולם האמונות והדעות שלו . עם ישראל לא היה מעולם "עם לבדד ישכון . " חיי הרוח שלו משקפים דיאלוג ומאבק עם תרבויות העמים שסבבוהו . תפיסת הנס המקראית היא תוצאה של התמודדות עם עולם המיתוס והמאגיה . חלוקת התפקידים בין אל לאדם בעשיית הנסים מעידה על הנטייה הגוברת להפקיע את הכוח מירי האדם ולהעבירו לידי אלוהים , העושה בו שימוש בהנהגת עולמו ברוח המשפט והחסד . ואכן , מעשי הנסים לא הועלו על הכתב כדי לענג ולשעשע 1 תכליתם היא לעורר אמונה ולחנך עם ואדם .
אל הספר