ה"לגיטימטור הגדול" או "הימים חולפים אבל האם המציאות לעולם אינה משתנה : " ? להבהרת מרכזיותו של לוין בתיאטרון ובמערכת התרבות העברית בחצי היובל האחרון או קווי מיתאר להצגת היסודות הקבועים והמשתנים בפואטיקה של חנוך לוין מבוא : רבע מאה של דומיננסיות במהלך החזרות להצגת רצח , שכתב חנוך לוין וביים עומרי ניצן , המנהל האמנותי של תיאטרון "הקאמרי , " התרחש אחד מאיךספור הפיגועים שיודעת ישראל מפקידה לפקידה . הפיגוע עורר בקרב המשתתפים בהצגה ויכוח שבמרכזו עמדה השאלה אם יש להמשיך בהכנות להעלאת המחזה , המנסה לחשוף ולהוקיע את מעגל הדמים שבו נתונות החברות היהודית והפלשתינית בארץ ישראל זה שנים רבות . קשה להצביע על הסיבה המדויקת שבגללה מצאו השחקנים לנכון לתבוע את הפסקת החזרות ; אבל קריאה במחזהו של לוין תגלה כי ניתן לשער שלפחות אחד ממניעיהם היה הייאוש הקודר המנשב מהמחזה . בבסיס ייאוש זה - הטענה כי לא ניתן למנוע את המשך קיום מעגל הדמים היהודיפלשתיני הנצחי , והמחשתה במיחזור ( אמצעי פואטי שבו נמנע לוין מלהשתמש ער רצח ) שירים שהופיעו בשניים ממחזותיו הראשונים , שהוצגו כבר לפני למעלה מרבע יובל : "אבי , " שהופיע במל...
אל הספר