תחילת הדרך הפעולות הראשונות לגניבת נשק על ידי חיילים ארצישראלים התחילו אמנם באוקטובר , 1939 עם ראשית הגיוס לצבא . אולם הפעולות האלה היו בודדות והתבצעו ביוזמה מקומית . כמויות קטנות של נשק ותחמושת נלקחו בדרכים לא חוקיות מתוך מחסנים צבאיים או בשיטות שונות . אולם מרביתם הועברו למחסנים מקומיים של ה"הגנה" ביישובים ולצרכים מקומיים . ארגון ה"הגנה" לא היה ערוך לפעולות כאלה אלא משנת . 1941 אז התבססו פלוגות חיל הרגלים העבריות ( ה"באפס , ( " ובמטה הכללי של ה"הגנה" הוקמה מחלקת חימוש שעסקה ברכש נשק ותחמושת ובתחזוקתם . כמו דברים אחרים , פעילות ה"הגנה" בתוך הצבא לא הייתה ברורה וידועה מראש . מאז קיץ 1940 הורה ארגון ה"הגנה" לחבריו להתגייס . הוא הטיל מכסות גיוס על ארגונים וגם קבע את התאריכים לגיוס , כדי לשבץ את המתגייסים ולפזרם ביחידות שונות . שמות החברים ושיבוצם היו ידועים במפקדה , ונעשה בכך שימוש . נציג הסוכנות היהודית בוועדה הצבאית למינוי קצינים היה יהושע גוררון , שישב בירושלים . בתיאום ובהוראת הפיקוד העליון היה גורדון מעביר לבריטים את השמות וממליץ על המועמדים לקצונה מטעם הסוכנות היהודית . הסוכנות , ו...
אל הספר