יום , במאי במשך יום זה עתידים היינו לאבד את אגפו הצפוני של רחוב המידן הקטן . תחתיו תפסנו עמדות בשני קצות הרחוב כדי לבלום חדירה ערבית אל הרחוב . בנין זה עמדת החבורה בדרום מערבו של הרובע עתיד היה ליהרם בשתי התקפות של משורין נושא תותח שהתקרב אל העמדה בכביש כדי 20 מטר ממנה . הרעשת התותחים והפצצה חמורה , שניתנו הפעם במנה גדושה במשך היום' גרמו לקרבנות רבים . הפעם כוונה ההפצצה גם לחצר בית-החולים . בגלל הפצצה זו ומפני התקרבות החזית ברחוב המידן הקטן אל אגף ביתהחולים , הועבר בית-החולים' בלילה שלאחר יום זה' אל בתי מחסה . נסיון-פריצה נוסף מהר ציון בליל ה27—26- במאי ונסיון הצנחה נוסף נכשלו . כל אחד מאתנו , אנשי-המקום ואנשי-ירושלים , שלחמו בעיר העתיקה , נתקשרו למקום בימים האחרונים לקרבות . הלב כאב על כל בנין שנכבש ועל כל סימטה שנפלה — ודוקא באותם הימים שהפכנו לאוטומטים ממלאי-פקודות מתוך איבוד כל אנוכיות . בימים אלה השתררה "לא איכםתיות" לגורל הפרטי . לא איכפת היה לנו אם נפצע , אם נהרג , אם נעמוד בעמדה לילה שלם או אם לא נאכל בכלל . היינו אדישים לכל אשר יקרנו ומוכנים היינו לכל גורל ובלבד שהעיר העתיקה ...
אל הספר