העורף הקשה מנחם מאייר , קצין הקישור , עזב את בית החולים ביום השש י והתיצב במטה . עד אשר הבריא לגמרי כדי לחזור לעמדות' טיפל בבעיות מיוחדות שונות , בעיקר בבעיות האזרחים . התפקיד הראשון שנפל עליו היה לדאוג לקבורת המתים , אשר התקיימה ביום הששי אחר הצהרים . הגויות — בחלקן — היו מוטלות ללא קבורה שבוע ימים . ( הקבר נכרה בחטיפה , כי האזרחים שעשו במלאכי / " עשו רק את המינימום , כדי לצאת ידי חובתם . אמנם באותו מקום לא היתד . סכנה רבה לעבוד , ואף על פי כן לא גילו האנשים אומץ לב . יתר על כן , נוכחותן של נשים צועקות ובוכות הכבידה מאוד . לבסוף סולקו כל האזרחים שאין ידם בעבודה ורק משמר קטן של חיילינו מלא את הכבוד האחרון לחבריהם . מקום הקבר — קבר אחים — מגרש בתי-מחםה ליד בית רוטשילד . מספר הקבורים בקבורה ראשונה היה עשרים וששה . שלושה ימים לפני התחלת הקרבות בא לעיר העתיקה משה ולפנהאוט — שליה ועדת המצב — כדי לארגן עבודות פועלים ובמיוחד עבודות ביצורים ( גם לפני כן כבר שהה זמן מה בעיר העתיקה . ( משה זה , שכונה בשם "משה הבנאי , " עשה הרבה בימי הקרבות — גם בעבודה וגם בהגנה . •) לפי הדין אין קוברים בין חומו...
אל הספר