בסכנת התמוטטות על המגרש ועל בית החרושת למצות . אנשי המזבלה עברו אל מאחורי גדר בית החרושת למצות כדי שלא יהיו מנותקים , אולם גם כאן היו הם והפועלים כולם מנותקים למעשה , כי המעבר מבית החרושת למצות לרחוב היהודים או לשער "ת"ת הספרדים" היה בכביש הכותל הגלוי לאש האויב . בשעה 10 . 30 החלה הפצצת מרגמות . שלמה שלח נערה למטה להודיע על קולות ערבים הנשמעים מן הרובע הארמני , על היריות וההפצצה . עבר זמן והנערה לא חזרה . שלמה הלך לראות מה היה לה ומצא אותה עומדת במבוא רחוב היהודים ואינה מעזה לחצות את הכביש . הוא קרא אליה . הנערה השיבה בצעקה , אך קולה נבלע ברעש הרב המטרטר ומהדהד . באין ברירה חזר שלמה לבית החרושת ולתמהונו ראה את הפועלים נכנסים במנוסה מן הכביש . שני פועלים נפצעו — האחד בכתפו ורעהו ברגלו . שלמה הכניסם לבנין הרעוע של בית-החרושת ופקד על פריצת הקיר בין בית החרושת והנגריה , מול שער בית הספר . הוא חבש פצוע אחד בתחבושתו האישית ואת רעהו חבש במטפחת . שלמה זינק ברחוב אל שער בית-הםפר , אך השער היה סגור , ואז חזר בריצה , ניסה להתקדם אל החומה לראות מה בעמדה , אך בהגיעו לפרצה הרגיש כי המעבר מכוסה אש...
אל הספר