הפסקת־האש

הפסקת האש ב 3 באפריל 1948 פנתה מועצת הבטחוין אל הסוכנות היהודית ולועד הערבי העליון בא"י בדרישה להפסיק מיד כל פעולות אלימות ובבקשה להפגש עם מועצת הבטחון לשם סידור שביתת נשק . המועצה הדגישה את כובד האחריות שתיפול על הצד שלא יקיים את שביתת הנשק . בעוד המשא והמתן מתנהל , הכריז המלך עבדאללה רשמית על מלחמה בישוב העברי בארץ-ישראל ביום 26 באפריל ' 1948 וכל עתוני עבר הירדן הודיעו בתרועת נצחין , כי הלגיון הערבי פלש לתוך גבולות המנדט הבריטי וכבש את יריחו ) . אנו צחקנו במלוא פינו על "כיבוש" יריחו הערבית , אבל לאחר חודש ימים , כשעברנו ביריחו ובישובים ערבים אחרים , כשבויים , ראינו כי אכן התיחםו אנשי הלגיון אל הערבים הפלשתינאים כאל עם שנכבש . ( ביום 28 באפריל נודע כי הוסכם על הפסקת האש בשטח מצומצם ביותר בארץ ישראל — בעיר העתיקה . בו ביום הבריק סופר רויטר מלייק-םכסס : "הנציג היהודי והנציג הערבי הודיעו אמש למועצת הנאמנות כי הם מוכנים לשלוח מכתבים אל ארגוניהם בארץ-ישראל ולהמליץ על הפסקת אש לאלתר בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים . משה שרתוק ( שרת ) וג'מל חוםייני ( סגן יושב ראש הועד הערבי העליון ) הסכימו...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור