קרב ורשה אנשיה של עמדת ניסן ב"ק לשעבר הרגישו עצמם בעמדת ורשה חופשים במידה רבה . כאן לא מצאו עמדה בריטית על גג הבנין הסמוך . הבריטים היו רחוקים , אבל לבניני ערבים היו קירות משותפים עם בתי ורשה במערב ובצפון . ערב אחד , ימים אחדים לפני שתקפו חבלנים ערביים את הבנין , ניתכו יריות רבות על העמדה ממרחק עשרים' עשרים וחמשה ושלושים מטר . היריות היו רבות מהרגיל והחברים השיבו אש באופן חופשי . למחרת בא . הקצין הבריטי סמית וטען כי אנו יורים בערבים . השבנו לו "הערבים יורים בנו . " הראינו סימני פגיעות הכדורים . לבסוף הגענו לידי הסכם ג'בטלמבי ' לפיו יש לקרוא לקצין ולחייליו במקרה שהערבים יפתחו באש , והם ישיבו אש מתוך הבנין . קבענו סימני קשר י ביום נקרא להם בנפנוף מטפחת לבנה , ובלילה — בשריקות . כשפתחו הערבים באש , באה ה , ' תגבורת" הבריטית באיחור רב , לאחר מעשה . מה עשינו ? השבנו ב"אש חזקה" ( במושגי הימים ההם היה זה כינוי לשלושה צרורות מתת-מקלע . ( נופפנו במטפחת לבנה , וממש לאחר בוא החיילים הבריטיים וקצינם פתחו הערבים באש . הבריטים התרגשו מעט וקצינם נחפז להסתלק בגמגמו : " זה בסדר במקרה שהערבים פותחים בא...
אל הספר