כוננות הימים היו שלהי נובמבר של שנת . 1947 מליאת עצרת האומות סיכמה דיוניה בבעית עתידה של ארץ ישראל לאחר שהבריטיס הודיעו כי יעזבו את הארץ . הדיונים נמשכו חודשים רבים . תכנית חלוקתה של ארץ ישראל לשתי מדינות — יהודית וערבית — הלכה ונתרקמה . ככל שהתגבשה תכנית החלוקה וככל שרבו סיכוייה להתקבל , כן הלכו ורבו איומיהם של ערביי ארץ-ישראל וראשי מדינות ערב כי השלום בארץ יופר . המלחמה לא היה בה משום חידוש לגבי תושבי הארץ , שזכרו שנות מאורעות תרצ"ו—תרצ"ט ערב מלהמת העולם השניה' כאשר הערבים התנקשו במשך שלוש שנים בישוב היהודי ' ואחרי המלחמה התנהלה מלחמת מחתרת יהודית נגד הבריטים במשך שנים — והב ריטים החליטו לנקום לפני עזבם את הארץ . הם היו משתוללים בלילות ברחובותיה של ירושלים היהודית ובמשך שעות היו מטיחים אש לתוך החלל ללא הבחנה — ממכונות-יריה , ממקלעים ומכלי נשק קל' עם שהם מאירים את העיר ברקיטות . גם חיפושים קפדניים אחר נשק נערכו ברחובות היהודים . איומי הערבים נראו ממשיים מאוד וצריך היה לנקוט באמצעים כדי לקדם את פני הרעה . בערך במחצית נובמבר נקרא אחד הטוראים' מנשה פנסו , אל מפקד החי"ש במחוז והוגד לו' ...
אל הספר