מדבר יהודה - מדבר יהודי יש להבחין בין המדבר המקראי במשמעו הרחב , הכולל גם את הישימון , לבין המדבר במשמעו המצומצם , שהוא חבל גידול הצאן . הגבול בין המדבר במשמעו זה לבין הישימון המקראי — הוא קו הגשם 100 מ"מ . אזור המקבל כמות של 100 מ"מ ועד 250 מ"מ גשם , בממוצע שנתי — הריהו מדבר ; מ 100 מ"מ ומטה — הריהו ישימון . במדבר יהודה מצטמצם אפוא הישימון לשוליו הדרומיים מזרחיים של המדבר . בנגב — הגבול הוא בקו פרשת המים : מזרחה לו מתפשט הישימון ובמערבו משתרע המדבר . ארץ ישראל שוכנת בגבול שלושה אזורי אקלים : ה"ים תיכוני , " ה"ערבתי" וה"מדברי , " לפיכך , המדבר שבמקרא הוא התחום שבין הספר ה"ים תיכוני , " לבין תחום המדבר הסוב טרופי , דהיינו האזור האקלימי ה"ערבתי . " משום כך מצויים במדברות המקראיים ובשיפולי גיאיותיהם מקומות מרעה לצאן , וליד מקווי המים שלהם נקבעו נאות הרועים . לעומת אלה , הישימון המקראי שהוא מלשון שמה שממה , הוא אזור צחיח , שאין בו , בדרך כלל , עשב רב למרעה , והוא תחום הנודדים מגדלי הגמלים ומובילי שיירות המסחר הלאומיות והבינלאומיות , אך אינו מתאים למגורי קבע . המדבר בכלל , ומדבר יהודה בעיק...
אל הספר