פרק ו ספר דברים כמקור אידיאולוגי הפרק הקודם הוקדש לספר שמואל ולנושא המרכזי שנדון בו , והוא תפישת המלוכה . ראינו שעל התגבשות המלוכה בישראל מרחף צלה של הנבואה וזו הופכת את המפגש שבין מלך ונביא למפגש בין צרכים ארציים לבין עקרונות ערכיים , ומשעבדת את המלך ואת מהלך ההיסטוריה לאותם עקרונות . העיון בספר היסטוריוגרפי אחר , שעניינו המלוכה — ספר מלכים , מלמד על קרבתו לרעיונות אלה , אך גם על הופעת רעיונות נוספים , שמצד אחר אין להם זכר בספר שמואל , ומצד שני קיימת זיקה מובהקת בינם לבין ספר דברים . לפיכך נקדיש פרק זה לעיון בספר דברים , שמהווה חוליה מרכזית בהתפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המקראית , ברעיונות המרכזיים שלו ובביטוי הסגנוני המיוחד שניתן להם . לכאורה שונה , משמע חוזר , ספר דברים , הנקרא גם משנה תורה , על הנאמר בספרי התורה האחרים . אך למעשה הוא חוליה עצמאית ושונה מן הקודם לה . הספר מוצג כנאום פרידה של משה שבא לסכם את העבר . אך למעשה _ה'משנה הוא שונה . בספר חוזרים ניסוחים , כמו : "התורה הזאת / ' "בספר הזה / ' "ספר התורה הזה" ועוד . ניסוחים שמלמדים על ראיית הספר את עצמו בספר עצמאי . מכל מקום , אף...
אל הספר