פרק ה בחינת המלוכה במעבדת ההיסטוריה בפרק הקודם דנו בספר שופטים כיצירה שמבליטה את מקומו של האל המנווט את ההיסטוריה . ההיסטוריה תוארה בספר זה כרצף של מחזורים , המבטאים את הקשר בין האל ועמו . העם חטא והאל הענישו , העם זעק והאל שלח לו מושיעים . למושיעים אלה היתה השפעה מוגבלת בלבד והספר מסתיים בציפייה לשלטון מלוכני . בספר שמואל המלוכה היא הנושא המרכזי . ימי שאול ודור מעוצבים כאמצעי לבדיקת יתרונותיה וחסרונותיה של שיטת ממשל זו . אם נמשיך את הדימוי של שימוש בתאור היסטורי כמעבדה , נוכל לומר שבספר שמואל משמשת המעבדה ההיסטורית אמצעי לבדיקת מקומה של המלוכה בתרבות מונותאיסטית , שבה מעמדו הכל יכול של האל יכול להיות מאוים על ידי השלטון הכל יכול של המלך . לכן , פרק זה יוקדש להתמודדות של ספר שמואל עם רעיון המלוכה ולגישה העקרונית שגובשה בו . הצורך להתמודד עם מושג המלוכה , לבחון אותו ולהאיר את מגבלותיו , נבע מן העובדה שבמזרח התיכון הקדום , שהיה ערש הולדתם של ישראל ותרבותו , המל ך נתפש תמיד בזיקה לאלים ואפילו כחלק מסדרי הבריאה . במצרים הוא נחשב בעצמו לאל , או לבנו של אל השמש,- במסופוטמיה הוא מופיע כנציג ה...
אל הספר