. 11 לאחר המלחמה מגבעת רם לע'ךכרם עם פירוק הפלוגה גילו יחידות אחרות את קסמה של גבעת רם , את קרבתה לעיר ואת דלילותה במבנים ובנפש . השטח שהוקצה לגדנ"עים הצטמצם , ויחידה של האצ"ל קיבלה בית קטן בשיפולי הגבעה . נוסף לכך החליט ועד הקהילה בירושלים לקבור את חללי ההפגזות במחצבה שבגבעת רם , שכן בית הקברות בהר הזיתים היה בידי הירדנים , ובית הקברות של סנהדריה היה קרוב מדי לקווי הלגיון . הגופות הובאו לגבעת רם באלונקות או בארונות עץ פשוטים ; הקברנים השכיבו את ההרוגים בשורה , בתוך אחד המכתשים , שפכו עליהם סיד והשכיבו מעליהם עוד שורה של מתים . מדי יום ראו הגדנ"עים בגבעת רם מסעות לוויות . ערמות המתים גבהו ועלו , עד שהגיעו מעל לפני הקרקע . האזור שרץ ענני זבובים , עד שחייהם של המדריכים והחניכים הפכו לבלתי נסבלים . האימונים הידרדרו , כמו גם בריאותם של המפקדים והחניכים . לילה אחד התעוררו אנקורי ודינור לקול צעקות אדם שעמד מחוץ לבניין וקרא : "איפה המת " ? הוא כנראה חיפש גופה . הניסיונות לחטא את סביבת הבסיס נכשלו . מצב התברואה החמיר , עד שהשירות הרפואי ציווה להעביר את הבסיס מידית מגבעת רם . כתחליף מתאים נמצאה...
אל הספר