הערה ביבליוגרפית במחקרי על דוד בן גוריון הסתמכתי ככל האפשר על מקורות ראשוניים . מרביתם , משל בךגוריון עצמו : מכתביו , מסמכיו , יומניו שזכיתי לקרוא במלואם . מקצת המקורות הראשוניים היו משל אחרים : מכתבים אל בן גוריון , מסמכים ותעודות , יומנים של אישים , שבחלקם פורסמו ( כגון יומני שרת , דיין , פרס ) ובחלקם נשמרו בכתב יד ( כדוגמת חלק הארי מיומנו של נחמיה ארגוב . ( גם מבין הספרים שנעזרתי בהם העדפתי קבצי מסמכים ואגרות , ומחקרים רציניים המבוססים על תיעוד מקיף ומפורט . למאמרים וידיעות בעיתונות התיחסתי בהסתייגות מרובה , מאחר שמעצם אפ ; ם והחפזה בה הם נכתבים אין הם עומדים בקריטריונים מדעיים מספיקים . כן הדבר לגבי ראיונות אישיים , מקצתם שפורסמו קודם או שנשמרו בגנזכים , רובם שנערכו במיוחד לצורך כתיבת הספר . ראיונות הם מקור שיש להתיחס אליו במירב הזהירות . אם מתוך שכחה , אם מתוך חכמה לאחר מעשה , אם מתוך דחפים פוליטיים או אישיים , מעוותים מרואינים רבים במודע או שלא במודע את שחזור המאורעות ; מיעטתי לכן להסתמר על הראיונות כמקורות בלעדיים לתיאור או לביסוס פרט זה או אחר , והקפדתי לעמת אותם עם מקורות בדוק...
אל הספר