יב . השנים הגדולות בהיסטוריה תמה מלחמת השחרור . קצרה רוחו של בן גוריון להמתין לסיומה הרשמי ולחתימה על הסכמי שביתת הנשק . אך נדמו קולות הקרב-וכבר הסיט את אלומת האנרגיה שלו משדה המערכה אל היעד הבא . בן לילה הפכה המלחמה לנחלת העבר בעיניו . אתגרים חדשים שילהבו את דמיונו וריתקו את מרצו הגועש . במעבר חד ופתאומי פשט צורה ולבש צורה ; ושוב , כדרכו , הציב מרכז כובד חדש למאמץ הלאומי . עתה התמכר להגשמת המטרה שכל מעשיו בעבר היו רק שלבים בדרך אליה : קיבוץ גלויות . הן לכך שאף ולכך לחם מאז היה לציוני . את הציונות תפס במובנה הבסיסי והפשוט : עליה לארץ ישראל והתישבות על אדמתה . עתה עמד בראש מדינה יהודית ולה סמכות לפתוח שעריה לעליית המונים , ושטחים נרחבים להתישבות . הייתכן אתגר מרהיב מזה ? בחזונו , ההולך בגדולות , לא היה מקום לעליה מוגבלת , מחושבת ומבוקרת . הוא רצה בנחשול אדירים של יהודים שישובו למולדתם מכל קצוי תבל . זו היתה שיבת ציון של ימינו . וזה הגוון שרצה בן גוריון להעניק לה . מנבואתו של בן אמוץ דלה את הפסוקים שהעניקו לחזונו את המימד הנבואי , ההיסטורי : "ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך . אומר לצפון תני...
אל הספר