יז . על סף מדינהיהודית ? המאורעות המסעירים של שנת 1 $ 36 הכו במבוכה ק ^ וה את רעיו הקרובים של בךגוריון . מנהיגי מפא '' י תת נואשות אחר פתרונים למשבר החמור אליו נקלעה הציונות . משה שרתוק תבע לצאת במאבק פומבי נגד הפסקת העליה ; משה בילינסון כפר בכלל בעובדת קיומו של מרד ערבי , ויחד עם טבנקין המליץ לנקוט באמצעי 'הפחדה' נגד הבריטים > ברל כצנלסון סבה שיש לפתוח במערכה לפיטורי הנציב ווקופ . היו שדיברו על מרד ! היו שדרשו , כי תודח הפקידות הבכירה של ממשלת המנדט . בן גוריון לא היה בארץ באותם ימים ; אד כשהגיעו אליו הפרוטוקולים של ישיבות הועדה הפוליטית של מרכז מפא . ? ' הגיב במכתבים אחדים לחבריו , בהם מצטייר בן גוריון חדש - מדינאי שקול , ריאליסטי , בעל תפיסה מפוכחת וכושר דיאלקטי מרשים . תחילה הסתער על משה בילינסון , שקבע כי "אין מרד ערבי" בארץ . הוא הצליף בו באירוניה : 'איני יכול להתעלם מהעובדה הדוקרת , שיש ויש בארץ התקוממות ערבית ... אולי יש באיזה ספר פלסקריפציה ( מרשם ) מדעית למרד , אבל מה לעשות , כשהמורדימ אינם מודים במדע זד . ומורדים גם בהלכה ועושים מרד לפי הבנתם ומושגיהם ויכלתם הם ז הערבים נלחמ...
אל הספר