טז . ג'יהאד בארץ ישראל מתיחות גוברת והולכת בין יהודים לערבים נתלוותה כצל לשיחותיו של דוד בךגוריון עם מנהיגי הפלסטינאים . השנים 1936-1931 היו מחד גיסא תור הזהב של הבית הלאומי היהודי ' ומאידך גיסא - שנות תסכול וחרדה ללאומנים הערבים בארץ . שתי תופעות אפיינו את ראשית שנות השלושים בארץ ישראל : האחת , מינויו של נציב עליון' סר ארתור ווקופ , שלעומת קודמיו אפשר לומר שהיה אוהד המפעל הציוני \ והשניה - נהירה גוברת והולכת אל שערי הארץ של המוני יהודים , שנמלטו מפני היטלר וגרוריו . ארץ ישראל הוצגה כתשובה להיטלר ולא רק כסיסמה ציונית . בספטמבר 1935 קיבל הרייך השלישי את חוקן הגזע בנירנברג . זה שנים אחדות התריעו מנהיגים ציונים על השואה המתקרבת . גם בךגוריון שותף היה לפחד הנורא . בפולין ב 1933 הגיב למראה המוני בני נוער , חברי תנועות חלוציות : "מה יהיה על הנוער הזה ל איך נעלה אותו לארץ ו מתי ז כיצד ? מה צפוי בעתיד הקרוב לרבבות הללו של מיטב נעורינו ן '' לאחר הקונגרס הציוני ניבא בחרדה עמוקה את פרוץ מלחמת העולם : "שלטונו של היטלר מעמיד בסכנה את העם היהודי כולו . ההיטלריזם נלחם לא רק ביהודי גרמניה , אלא ביהו...
אל הספר