ו פנקס חברמס 3 ' שנים אחדות לפני מלחמת העולם הראשונה הלכה קבוצת פועלים יהודים מהגליל ליפו לועידת ההסתדרות החקלאית . ברגל הלכו , ובדרכם נקשרו שיחות ונתעוררו ביניהם ויכוחים , עד שהפך המסע לסימפוזיון רעיוני מהלך . בעת המסע נתודעו זה לזה שני פועלים , אף שלכדי שיחה של ממש לא הגיעו . האחד היה דוד גרץ . השני-בחור מוצק , רחב כתפים , שערו מקורזל , עיניו חייכניות ושפמו עבות-ברל כצנלסון . ברל היה מראשי תנועת הבלתי מפלגתיים , שהסתייגו הן מ"פועלי ציון" והן מ"הפועל הצעיר . " למראית עין רב היה הדמיון בין ברל כצנלסון לבךגוריון . הם היו כמעט בני אותו גיל-ברל היה צעיר מדוד בחדשים אחדים . שניהם גדלו בבתים ספוגי מסורת ציונית ופתוחים לתרבות העולם ; שניהם הושפעו עמוקות מהסוציאליזם הרוסי , ונסיון המהפכה של שנת 1905 הטביע חותמו על תפיסתם החברתית ; שניהם גם חלמו על ארץ ישראל . אלא שבזאת תם הדמיון . דוד גדין בחר לעצמו דרך , הצטרף למפלגה , הציב לו מטרה ברורה - ומאותו רגע הלך בנתיב שהתור . לעצמו בבטחון גמור , באמונה שלמה שזו הדרך הטובה , היחידה . ברל שותף היה לו באמונה השלמה בציונות , בתחיית העם היהודי בארץ ישראל...
אל הספר