אל הפרת אברהם משה לונץ

אל הפרת * אברהם משה לונץ א בית ד "ר ה . היה פתוח לךוחה לפני כל חכמי עיר קדשנו , משכיליה ומלומדיה , כמעט בכל ערב וערב היו המשכילים והמלומדים , שמספרם היה אז מעט , מתאספים אל הבית הזה שהיה המרכז היחידי , ששם יכלו להביע את הגות רוחם . aysm בימי החורף ישבו באולם הבית מסביב לשלחן ארוך , ובימי הקיץ ישבו לפעמים מסביב שולחנות קטנות על החצר אשר לפני הבית הנשקפת מול דרך יפו , ביום בא הפאסט שזה היה פעם בשבוע , וביום שלאחריו היו מונחים על השלרון עתונים ומאקזפים בשפות : עברית , גרמנית , אנגלית וצרפתית . והמסובים קראו איש איש בהשפה שהבין . אדוךהבית איש גבה הקומה , בשערות ראשו וזקנו כבר זרקה שיבה , ובפנים נראו קמטי הזקן . אבל מבט עיניו הפיקו חכמה , וטהר הנפש ונדיבות . גברת הבית גם היא ? בהת הקומה בעלת פנים עגולים , צעירה יותר מבעלה , ובפניה ובכל תנועותיה נראה כי צופיה היא הליכות ביתה . שניהם קבלו בסבר פנים יפות את כל באי ביתם , אך עם חוג המלומדים שהיו מבקרים אותם כפעם בפעם התהלכו כרע וכאח , ויתענגו למצבם ושלום בני ביתם . אביי היה אחד מהחוג הזה . ובכל ערב וערב שהיה פנוי מעבודתו הלך אל בית עם הפרטי הזה...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור