מסע לעזה סלימאן מני ס"ט באשמורת הראשונה מהלילה בנשף , עליתי על דבשת הגמל ההולך עם אורחת גמלים הנושאת ענבים עזתה , ובחצות הלילה דרכה רגלנו על קצה ארץ המישור גבול פלשת . פה נחו שקטועצמותי , אשר התפרקו עד בה מתנועת הגמל במורד ההר . עתה הגמל ישאני שקט , כי אץ חתחתים לחתתניי , וילך לאטו כאילו נשא הוא עתה על כנפי מלאכי שאול . פתאום והנה עדת כלבים הקיפו גמלי , ולקול נכחם חרד לבי , ואפקח עיני לראות והנה כנקודות שחורות פשטו על כל הכבר , אהלי ערבים בדוים הממלאים את כל הארץ . השחר שלח אורו ואנחנו בכפר הפאלוג'י . עוד מעט השמש יצאה על הארץ ותשלח קויה האדומים מבעד להרי חברון הרחוקים , אשר נראו בעינינו כעב כבד או כאד עולה מן הארץ . קול שריקת הרועים נשמע מכל פנה בלכתם לרגלי צאנם על פני השדה . בנות הערבים יצאו חוצץי לרעות גדיותיהן ובידיהן תארגנה מלתחות צמר מרוקמות , הולכות ומשוררות שירי דודים שירי אומץ וגבורה המלבבים את לבב שומעם . כחצות היום אחזנו דרכנו ללכת הלאה , ולעת ערב באנו בארץ חדשה לי ארץ עזה ממשלת הפלשתים . מרחוק נראו עצי זית למכביר ורגלינו דורכות על אדמת חול . עוד מעט ונבוא ביער עצי זית על פנ...
אל הספר