פרק ה' יוספוס ברומי ורבן יוחנן בן זכאי ביבנה נירון קיסר , אותו מלך רומי משונה , שלח את צבאותיו נגד היהודים , ובאותו זמן התחיל משבר נגדו — מרידות בצרפת . ההתנגדות לשל טונו של נירון התגברה , והוא לא ידע מה לעשות לאחר שאנשיו עזבו אותו . היו שיעצו לו לעבור לצד המורדים בירושלים ולהכריז על עצמו כמלך ירושלים ( על כך מסופר במקורות . ( פירושו של דבר , שהוא יילחם בצבא שהוא עצמו שלח . רעיון כזה נובע מתוך אמונות שהאמינו , לא רק היהודים , אלא גם הגויים , שיבוא שליט מן המזרח , אשר יביא תרופה וגאולה לעולם . נירון לא הספיק להשתגע ממש , ולבסוף התאבד באמרו "איזה אמן מת במותי" ( אין לנו הקלטות של שיריו לפיכך אי אפשר לדון על טיבם , אם היה באמת משורר כל כך גדול , ( אבל מאוד ברור שבעקבות הרעיונות המשונים האלה סביבו נוצרה אחר כך האמונה שנירון לא מת , אלא שהוא באמת בא למזרח . כך צצו כל מיני נידונים בלתי אמיתיים , ואנשים העמידו פנים שהם נירון , וכך נוצרו גם סיפורי אגדות אצלנו , על מוצאו של רבי מאיר מנירון אשר ברח למזרח . האמונה הזאת בנירון , שנהרג וכביכול קם לתחייה , מוצאת את ביטויה באחד הספרים היפים של הברית...
אל הספר