פרק ד' חופש הדעה והמצפון

פרק ד' חופש הדעה והמצפון חופש הדעה הזכות לחופש הדעה היא מזכויות האדם הבסיסיות ביותר . זכות זו היא במהותה חירותנו לגבש לעצמנו דעה בכל עניין המצוי על סדר היום שלנו או של הציבור.- עניינים פוליטיים , עניינים מוסריים , עניינים דתיים , עניינים אישיים וגם ענייני מדע . חופש הדעה פירושו החירות להחזיק בעמדה מסוימת גם אם אין היא מקובלת , וגם אם היא נתפשת כמסוכנת או כמזיקה . הוויכוח בשאלה , האם הארץ נעה סביב השמש או השמש נעה סביב הארץ היה , בין היתר , ויכוח על ההיקף הראוי של הזכות לחופש הדעה . מי שטענו אז שהארץ נעה סביב השמש הועלו על המוקד , ולא הוקעו כחולמים בהקיץ סתם , וזוהי ראיה לכך שהחברה לא כיבדה את הזכות לחופש הדעה . הזכות לחופש הדעה כלולה בכל המסמכים החשובים העוסקים בזכויות האדם . זכות זו , להבדיל מן הזכויות האחרות , היא מוחלטת — אין טעם המצדיק התערבות בחופש הדעה . חופש הדעה היא זבות מיוחדת במינה : היא נוגעת למצב האמונה הפנימי של האדם ולא לפעולה חיצונית שלו , לרבות ביטוי לדעה שהוא משמיע . איפיון זה מעורר שתי שאלות , שהן לכאורה סותרות : מדוע חשוב כלל להגן על חופש הדעה ? ומדוע ניתן לחופש הדעה...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור