פרק ד המפתח המפלגתי בתהליך התהוותה של החברה הישראלית הגיעו הלהט האידיאולוגי וקדח תנות העשייה לשיאם , דווקא בתחום הפוליטי . ציינו כבר שהיחיד , על פי התפיסה השלטת בחברה הישראלית , וכמובן , בחברה היישובית שקדמה לה , נתבע להעמיד את עצמו לרשות הכלל . המסגרת שבה התרחשה הפעילות הציבורית והפעילות למען הציבור הייתה המפלגה . המפלגות בחברה היישובית קדמו לחברה , קדמו , בדרך כלל לעלייה לארץ , קדמו לארגון החיים המדיניים . והיחידים , כשהגיעו לארץ , מצאו במפלגות בית , מסגרת שטיפלה בהם בכל התחומים ודאגה להם בכול , החל משרוך נעל וכלה בקונצרט . הצורה המיוחדת הזאת , של מפלגה המטפלת בנושאים רבים , שחלק גדול מהם איננו פוליטי כלל , נבעה משני גורמים עיקריים : ראשית , מן האידיאולוגיה של המפלגות , ושנית , מן הצרכים של חברה מתהווה . מבחינה אידיאולוגית , ראתה כל מפלגה את עצמה כגרעין של חברה חדשה . כל אחת מהן ניסתה לבנות את החברה החדשה הזאת ולעצב אותה מלכתחילה ובמלואה , על פי האמונה והאידיאולוגיה שבהן דבקה . אשר לגורם השני , לרוב האנשים שהגיעו לארץ כמעט לא היה דבר מן הצרכים היומיומיים שבני אדם זקוקים להם . והמפלגה...
אל הספר