פרק י' רבי יוחנן רבי יוחנן היה גדול האמוראים בארץ ישראל , וללא ספק אחד האישים המרכזיים בכל הסיפרות התלמודית . על פי המסורת נחשב רבי יוחנן לעורכו של התלמוד הירושלמי . ואכן , הגם שנמשכה פעולתם של אמוראי ארץ ישראל דורות אחדים אחרי רבי יוחנן , הרי שאישיותו ופעליו הם ללא ספק הציר המרכזי בתלמוד הירושלמי . השפעת תורתו ניכרת לא רק בתלמוד הירושלמי אלא במדה רבה גם בתלמוד הבבלי , שניהם טבועים בחותם אמרותיו ואישיותו בכל מקום ומקום , הן בהלכה והן באגדה . בתקופתו , למעשה בשני הדורות , בהם פעל רבי יוחנן , היה הוא האישיות החשובה והמרשימה ביותר בעולם היהודי . תורתו , הן זו שהורה במישרין לתלמידיו שבארץ ישראל , והן זו שהגיעה לכל מקום שהיו יהודים מצויים בו , היתה נקודת הוודאות בתוך העולם היהודי , שהיה מלא באותה עת חילוקי דעות ומחלוקות . אמנם גם עליו היו חולקים , הן בדורו והן בדורות שאחריו , אך בתפיסת ההלכה היה ונשאר הוא האישיות הדומיננטית , בתורת ארץ ישראל ובמדה רבה בהלכה בכלל . בתלמוד הירושלמי , ובסופו של דבר גם בתלמוד הבבלי , נקבעה ההלכה כמעט תמיד כרבי יוחנן . המשקל המצטבר של אישיותו עם כוחה של ארץ ישרא...
אל הספר